קחו פטנטים

  
ריכוך חמאה
רוצים לרכך חמאה מבלי להמיס אותה?
לפעמים יש מתכונים שדורשים חמאה רכה, ואתם שכחתם להוציא מן המקרר להפשרה!
המסה טוטאלית של החמאה (במיקרו או על הגז) תגרור שינוי של מרקם העוגה, וחבל.
דרך קלה לרכך אותה - לחמם סיר קטן עם מים על האש, להביא לרתיחה, לתת לרתוח חזק כמה דקות, לשפוך את המים ומיד להפוך את הסיר הריק על חבילת החמאה המונחת על השיש.
כעבור כחמש דקות החמאה מתחת לסיר רכה וקלה לעיבוד.

  
עוגה אוורירית
לקבלת עוגות אווריריות, החליפו 2 כפות קמח מכל כוס קמח שבמתכון, בשתי כפות קורנפלור.
העוגה תהיה קלילה ואוורירית כמו פוך...

  
הוספת דבש לתערובת
כשרוצים למדוד כף של דבש מתוך מיכל, שמנו לפני כן את הכף במעט שמן. הדבש יחליק מן הכף בקלילות. כנ"ל אם צריך כוס מלאה.
אם יש במתכון גם שמן וגם דבש, השתמשו באותה כוס, רק לפי הסדר: שפכו קודם את השמן ואחריו את הדבש. אף טיפת דבש לא תישאר בכוס.

  
שתפוח עץ לא ישחיר
כשחותכים פלחי תפוחים לשימוש בעוגה, סלט פירות, פאי וכו', אפשר להשרות את התפוחים החתוכים בקערה עם סיידר. ככה הם לא ישחירו, ישמרו על טעמם, וגם את הסיידר אפשר לשתות בהנאה אחרי שמוציאים ממנו את התפוחים ומשתמשים בהם.

  
הבשלת בננות בוסר
קניתם בננות והן ירוקות ובוסריות - אפשר לזרז את הבשלתן על ידי כך שתשימו אותן בשקית נייר חומה, ביחד עם תפוח עץ אחד או שניים.
כל בננה בוסר תהיה ראויה לאכילה כעבור לילה ויום מקסימום, ואולי גם לפני - תלוי במצבה ההתחלתי.


.   
בננות בשלות מדי
בננות בשלות מדי, אין צורך להזביל גם אם אין להן בדיוק באותו רגע שימוש . קולפים, מועכים, מכניסים לשקית ניילון ושומרים במקפיא. מוציאים להפשרה כחצי שעה לפני שרוצים להשתמש, אפשר להכין עם זה עוגות נהדרות, לחם בננות, עוגיות, ואפילו להוסיף לסלט פירות כחלק מהרוטב: זה יעבה את הרוטב ויתן לו מרקם קטיפתי, שלא לדבר כמובן על הטעם הנהדר.

  
להחזיר חיים לגזר
אם גזר ששמרנו במקרר קצת הצ'טקמק ונהיה מדובלל, זה בגלל התייבשות הנוזלים שהיו בו. אם רוצים להציל אותו, מורידים חתיכה מחלקו התחתון, ממלאים כוס או קערת מים, ומעמידים את הגזר על החלק החתוך, כשגובה המים לא יותר מחצי גובה הגזר. תוך מספר שעות הגזר "ישתה" את המים מהכוס ויחזור להיות מוצק ועסיסי.

  
הרחקת יצורים חיים
לפני בישול של כרובית, כדאי לטבול אותה בשלמותה או בפרחים מופרדים בקערה מלאה מים עם רבע כוס חומץ. על הכרובית מניחים משהו כבד, כדי שהיא תשאר שקועה במים ולא תצוף.
אם יש בה כל מיני חרקים ותולעים שמסתתרים בסבך של הפרחים, הם יתנתקו ויצופו במים, וככה נוכל לדעת שאנחנו אוכלים ירק נקי מחלבונים... שימו לב, קשה מאד לאבחן בדרך אחרת האם יש יצורים חיים מסתתרים בינות לפרחים הצפופים.

  
טיפול החייאה
אם ברשותכם סלרי עלים קמל ועייף, חבל לזרוק. השרו אותו למשך כשעה במי קרח, והחיות תחזור אליו כאילו זה עתה נקטף... (נשמע קצת יומרני ה 'כאילו זה עתה נקטף' אבל ללא ספק שזה מרענן ומחזיר קצת חיים לעלים המדובללים.

  
שימור שיני שום שקולפו
אם במקרה קלפתם שיני שום בכמות גדולה משאתם זקוקים לה, או שאולי במקרה שרתה עליכם הרוח והחלטתם לקלוף כמות שתספיק לכם לכמה וכמה ימים, שימו את שיני השום הקלופות במיכל זכוכית וכסו בשמן זית.  את המיכל שימו במקרר.
שיני השום ישמרו על טריות וטעם טוב לפחות במשך שבוע.
ובשמן הזית המתובל בשום אפשר להשתמש לסלטים, זה רק יקפיץ את הטעם.
אם שמן הזית אמיתי וטוב, הוא עלול להקרש במקרר, אבל תוך זמן קצר בסביבה חמימה הוא חוזר למצבו הנוזלי.
אם שמן הזית לא ייקרש - הרווחתם מידע: הוא לא אמיתי! אל תקנו שוב את הסוג הזה.

  
עלעלי שומית
אם ראשי שום שיש לכם בבית החלו להוציא גבעולים ירוקים - אל תזרקו אותם. שתלו אותם בעציץ, ואם מזג האוויר והעונה מאפשרים זאת (לצערי אינני יודעת מה העונה המתאימה אצלנו) הגבעולים ימשיכו לגדול. ניתן לגזום אותם ולהשתמש בהם כמו שמשתמשים בעירית, אלא שלאלה יהיה טעם שומי משהו, שמוסיף עניין לסלטים, למטבלים, לעיטור מאכלים.

  
שוב סוגיית הבצל המדמיע
מה כבר אפשר לחדש בעניין הדמעות והבצל? לא הרבה. אבל הנה, הוסיפו את הטיפים האלה לרשימת הטיפים הותיקים שכולנו מכירים:
לחתוך את הבצל תחת ברז עם מים זורמים.
לחצות את הבצל לשניים ולהשרות בקערה עם מים קרים למשך 10 דקות.
להחזיק את הבצל במקרר לפחות שעה לפני החיתוך כך שהוא יהיה קר כשתקצצו אותו.
חתכו את הבצל מול מאוורר - זה יעיף את האדים החריפים מעינכם והלאה.
נסו לעצור את נשימתכם בזמן החיתוך, ספיגת האדים החריפים תהיה קטנה יותר.
כדי להוציא את ריח הבצל שדבק בידיים, חצו לימון לשניים, פזרו עליו מלח ושפשפו כל חצי לימון על כף יד אחת. אח"כ שטפו במים.

  
פלפל חריף
אם קניתם פלפל חריף, מהארוכים הממזרים האלה, ואתם משתמשים רק בחתיכה ממנו, את שארית הפלפל אפשר לשמור במקרר לפחות עוד שבוע-שבועיים, בתנאי שתסירו ממנו את הגזע והגרעינים. פשוט הורידו את התחתית וזרקו אותה, נקו מבפנים את הגרעינים, ושמרו את הפלפל עטוף במגבת נייר בתוך שקית ניילון במקרר.

  
סלסלת ירקות
גם אתם כמוני מאחסנים תפוחי אדמה ובצלים באותה סלסלה? כדאי להפסיק... הגזים שמפרישים הבצלים מקצרים את אורך החיים של תפוחי האדמה. רצוי לשמור מרחק ביניהם.
לעומת זאת, אם תשימו תפוח עץ אחד בסלסלת תפוחי האדמה, זה ימנע מהם מלהנביט ציצים ירוקים.

עגבניות ירוקות (לא מטוגנות...)
אם קניתם עגבניות ירוקות ואתם רוצים להבשיל אותם מהר, שימו אותם בשקית נייר חומה ואחסנו במקום חשוך למשך יממה (לא במקרר!)
לחילופין, שימו בקערה מכוסה שבתוכה שוכן לו גם תפוח עץ אחד. התפוח משחרר גז אתילן שמעודד הבשלה.
לעומת זאת, עגבניות קצת רכות ומכווצ'צ'ות - יקבלו חיים חדשים אם תטביעו אותם למשך לילה בקערה עם מי מלח. למחרת הן תהיינה מוצקות וראויות לכל שימוש.

  
רסק תפוחים
להפחתת קלוריות בעוגה אפשר להמיר את מחצית כמות השמן (או אפילו את כולה) בכמות שווה של רסק תפוחים, מידה כנגד מידה.
במקרה שעושים זאת, יש להוריד את זמן האפיה, כדי לא לייבש את העוגה, כי רסק התפוחים מוסיף עסיסיות ולחלוחית לעוגה - חבל לאבד אותן.

  
ייצור תעשייתי
כשאופים עוגיות, כדאי להכין כמות כפולה או משולשת. חלק אופים מיידית ואת השאר מכינים עד לשלב של האפיה ואז מקפיאים. מקפיאים את העוגיות כשהן מוכנות על משטח אחד שנכנס לפריזר, וכשהן קפואות לחלוטין, מעבירים אותן לשקיות ניילון - בכל שקית הכמות הרצויה לאפיה.
כשבא לכם עוגיות בצ'יק צ'ק - מוציאים שקית ניילון אחת, מסדרים על תבנית ומכניסים לתנור חם, אפשר גם בלי הפשרה. יתכן שיש סוגים מסויימים של עוגיות שלא יעמדו בתהליך כזה, אבל לרוב העוגיות המוכרות זה כן מתאים, ולכם זה חוסך הרבה עבודה ומניב תוצאה מהירה, ממש מיידית, כשמתחשק משהו אפוי טרי.

  
תפוח אדמה
אם אתם מתכוונים לאפות תפוחי אדמה בתנור, השרו אותם במשך כשעה קודם לכן במי מלח. זמן האפיה יתקצר וגם הטעם משתבח.
וכשמבשלים תפוחי אדמה לסלט תפוחי אדמה, הוסיפו כף חומץ למי הבישול. החומץ יגרום לתפוחי האדמה לשמור על צורתם ולא להתפורר, וכך תקבלו קוביות יפות יותר. החומץ גם שומר על צבעם הלבן היפה של תפוחי האדמה.
רעיון נחמד לפרוס תפוחי אדמה - לשים אותם אחרי הבישול במכשיר שפורס ביצים קשות. מתקבלות פרוסות דקיקות ואחידות, בתנאי שתפוח האדמה לא קיבל בישול-יתר, כי אז הוא יתפורר.

  
שמפיניונים
גם פטריות שמפיניון אפשר לפרוס לפרוסות דקיקות באותו מכשיר של פריסת ביצים קשות.
הפרוסות תהיינה דקיקות ואחידות.


  
קיצוץ פטרוזליה
כשקוצצים פטרוזיליה או כוסברה, קצצו את הגבעולים והשתמשו רק בעלים, הטעם המתקבל יהיה חזק יותר כיוון שהגבעולים די סתמיים ומדללים את הטעם. נסו להשתמש במספריים במקום בסכין, כיוון שקיצוץ בסכין גורם לירק החתוך להיות קצת רטוב ומושי כזה, בעוד שגזירה במספריים גם מאפשרת לכם שליטה על גודל החתיכות וגם מפיקה ירק חתוך יבש יותר.

  
פנקייקס, לביבות, סופגניות
אם רוצים לשלוט על כמות הבלילה ששופכים למחבת בעת הכנת פנקייק למשל, כדאי להכניס את הבלילה לבקבוק לחיץ, כמו למשל בקבוק ריק של קטשופ או מיונז. מעמידים את הבקבוק מעל למחבת, פותחים את הפקק ולוחצים החוצה בדיוק את הכמות שרוצים לפי גודל הפנקייק והמחבת.
לא צריך מצקת ואין טיפטופים והשליטה על הכמות בידיכם.

  
פירה אוורירי
אם רוצים לקבל פירה אוורירי, הוסיפו מעט סודה לשתיה לחלב ולחמאה שאתם מוסיפים לתפוחי האדמה המעוכים. בתוך התערובת תכלאנה בועות אוויר שיהפכו כל יציקה למין 'סופלה'. לא להגזים בכמות, כי לסודה לשתיה יש טעם לוואי.

  
קרש חיתוך
משתמשים בפלטת עץ כקרש חיתוך? כדאי לעשות לה ניקוי יסודי אחת לתקופה, כיוון שבחריצים הדקים שיוצרים להבי הסכין תמיד נחבאות כל מיני שאריות מזון שלא נשטפות במים. פזרו מעט אבקת סודה לשתיה על כל המשטח ובעזרת ספוג נקי ורטוב מעט נסו להחדיר אותה פנימה לתוך המשטח החרוץ. אחר כך התיזו קצת חומץ 5% , והניחו לו ולסודה לעשות ביניהם אינטראקציה של כ-10 דקות. יכולות להיווצר בועות וקצף, לא לדאוג, זה נורמלי כששני החומרים האלה נפגשים. כעבור 10 דקות שוטפים את קרש החיתוך תחת מים זורמים, הוא יוצא מבריק ונקי, כמו חדש.

  
ניטרול ריחות
לניטרול ריחות של טיגון במטבח - מלאו חצי כוס בנוזל אוקונומיקה, והניחו אותה על השיש . לחומר המרכיב את האוקונומיקה יש תכונה של ספיחת ריחות, והוא ינטרל את ריחות הטיגון. בתום הטיגון, ניתן להשתמש באוקונומיקה כרגיל. לא כדאי להחזיר לבקבוק, אבל זה מתאים לשימוש מיידי.


  
סבון נירוסטה
אם דבק בידיכם ריח של בצל או שום שקצצתם, או עיסת קציצות שעירבבתם ביד חשופה, שפשפו את כפות הידיים בחלק הקמור של כף מטבח מנירוסטה, תחת זרם מים. כל הריחות ייעלמו מהיד.
בחנויות לאביזרי מטבח מוכרים חתיכת נירוסטה דמויית סבון מוצק בדיוק למטרה הזאת, אבל זה מיותר, כל כף או כלי נירוסטה במטבח יעשה את אותה עבודה בהצלחה.

  
קיצוץ פטרוזליה
הנה פטנט עולמי גם לשמירה על טריות וגם לקיצוץ של פטרוזיליה, או כל ירק עלים אחר.
מחלקים את הפטרוזיליה בשקיות ניילון קטנות למנות בגודל הרצוי. מנפחים את השקית כמו בלון, שיהיה בה קצת אוויר, ועושים קשר. מכניסים להקפאה בפריזר. כשצריך להשתמש בפטרוזליה, מוציאים שקית אחת, אם היא עדיין מנופחת (בדרך כלל האוויר בורח במשך הזמן) מחוררים אותה קצת, ומתחילים לשפשף את השקית בין שתי הידיים. כל הפטרוזליה הקפואה נשברת בתוך השקית ומתפוררת. נחסך הצורך לקצוץ אותה!

  
שיחרור מהיר
כשאופים מאפינס בתבנית שקעים, אחת הבעיות היא שהמאפינס לא תמיד משתחררים בקלות מן השקע, אפילו ולמרות שדאגנו לשמן את התבנית.
המאפינס ישתחררו בקלות אם תניחו את התבנית החמה, איך שהיא יוצאת מן התנור, על מגבת מטבח מקופלת, רטובה. הניחו לתבנית לעמוד על המגבת הרטובה והקרה במשך כמה דקות, ואז הפכו את התבנית והמאפינס אמורים להחליק ממנה בקלות..

  
קילוף ביצים קשות
כל מי שניסה לקלוף ביצה קשה שזה עתה בושלה, מכיר את המאבק המתיש שיש לנהל עם הקליפה, המסרבת להיפרד בקלות מן הביצה. פטנט נהדר לקילוף, כשיש לקלף מספר ביצים:
להניח את הביצים בקערה, או באותו סיר בו בושלו - ללא מי הבישול. שופכים על הביצים מים קרים. משהים לדקה. שופכים את המים. מגלגלים את הביצים על דופן הסיר או הקערה, תוך מעיכה קלה שמרסקת את הקליפה. שופכים עליהן שוב מים קרים ומשהים לדקה. אחר כך, הקליפה המרוסקת כמעט נושרת מאליה...


  
רסק תפוחים
תודה לדפנה ניניו ששלחה לנו:
רציתי להוסיף טיפ לפינת הטיפים שלכם. אמנם הוא מאד לא 'גורמה', אבל מפחית באופן משמעותי את כמות השומן והקלוריות בעוגות: במקום שמן, לשים רסק תפוחים, באותה כמות.
לשמנמנים כמונו זה מסייע מאד להפחתה של רגשי האשמה בנוסף לקלוריות!

  
הפרדת ביצים
רוצים להפריד בקלות חלבונים וחלמונים? הצטיידו לכם במשפך קטן, למשל מן הסוג המשמש נניח למילוי בקבוק שמן. הושיבו את המשפך על כוס, שברו לתוכו ביצה אחת, ונענעו אותו קלות. החלבון יחליק דרך החור אל תוך הכוס, ואילו החלמון - שהפתח צר לו מדי, יישאר בתוך המשפך. הפרדת ביצים מעולם לא היתה קלה כל כך!

  
שמירת טריות של לחם
אם רוצים לשמור על טריות של לחם, אפשר לשים אותו בשקית ניילון יחד עם 2-3 ענפים של סלרי. לא יודעת מה יחסי הגומלין בין שני אלה, אבל התוצאה היא שהלחם נשמר רך וטרי..

  
שמירת צבע בירקות
כשמרתיחים תפוחי אדמה במים, או כרובית, כדאי להוסיף למי הבישול רבע לימון, כולל הקליפה. הוא ישמור אותם לבנים וימנע אפרוריות שבדרך כלל מתלווה לירקות לבנים לאחר ההרתחה.

  
פירה תפוח אדמה
לקבלת פירה תפוחי אדמה אוורירי ותפוח, להוסיף למי הבישול 1 כפית אבקת אפיה על כל קילוגרם תפוחי אדמה. אין שום השפעה על הטעם, אך התפוחים 'תופחים' ולאחר מעיכתם, הם מתקבלים במרקם קליל ואוורירי יותר מאשר מחית תפוחי אדמה סטנדרטית.

  
פתיחת צנצנות
כולנו נתקלים מפעם לפעם בצנצנות שהמכסה העקשן שלהן מסרב להפתח. מה אנחנו לא עושים בשביל לפתוח! מפעילים כוח, דוקרים בסיכה, נועצים סכין כדי לשחרר ואקום. בפעם הבאה נסו לעטות על היד כפפת לטקס דקיקה (כפפת גיניקולוג..) המשמשת להגנה מעבודות המטבח, לאחוז את הצנצנת ביד החשופה, ולסובב את המכסה ביד עם הכפפה. הלטקס הוא חומר בעל כושר התנגדות, וככה היד לא מחליקה על המכסה, אלא לוחצת עליו להפתח.

  
הסרת ריח שום
להסרת ריח שום שדבק בידיים, שני פטנטים:
1 - לערבב 1 כף מלח מעורב עם קצת מים, לשפשף עם זה את הידיים במשך כמה דקות, כאילו זה סבון נוזלי, ולשטוף. כל הריח נעלם.
2. לקחת כף מתכת, או מכסה של סיר נירוסטה, ולשפשף את הידיים על המתכת. אין לי מושג איך זה פועל, אבל הריח נעלם. שוטפים מיד אח"כ את הידיים עם סבון ריחני, ולא נודע כי ידיים אלו נגעו בשום. הפטנט אגב פועל גם להסרת ריחות אחרים - של תבלינים, של לישת תערובת בשר לקציצות וכו'.

  
חיתוך לפרוסות יפות
כולנו אוהבים להכין סלט תותים, נכון? בדרך כלל פורסים את תות השדה לפרוסות דקיקות. יש מכשיר שיכול להקל עליכם את המלאכה, וגם להנפיק פרוסות יפות, אחידות בעוביין. זוהי המנדולינה עם המיתרים המשמשת לחיתוך יפה של ביצים קשות. מניחים את התות - אחרי שהופרד מן הגבעול הירוק, ופורסים בעזרת המיתרים.
אותו הדבר אפשר לעשות גם לפטריות שמפיניון שרוצים לפרוס יפה לפרוסות דקיקות ואחידות.

  
מרק צח
חלבון של ביצה יכול לעזור לכם לנקות את המרק שלכם מכל מיני חלקיקים צפים המעכירים אותו: שופכים את החלבון לתוך המרק הרותח, הוא מתקשה ומתרכז בשכבה העליונה של המרק, וסופח אליו את כל הדברים הקטנים שמעכירים את המרק. בעזרת כף גדולה, מסלקים את החלבון ואת כל מה שצמוד אליו, ונשארים עם מרק צח וצלול.

  
שמנת מתוקה
כשמקציפים שמנת מתוקה ורוצים להמתיק אותה, מוסיפים את הסוכר רק אחרי שהיא כבר התייצבה ותפחה, ואז היא עולה ותופחת עוד יותר. אם מוסיפים את הסוכר מלכתחילה, יש למקצפת פחות נפח.

  
תפוח אדמה אפוי בתנור
נכון שמאז פלש המיקרוגל לחיינו, תפוחי האדמה במיקרו הפכו ללהיט שדחק את רגלי תפוח האדמה האפוי בתנור, וזאת בעיקר בגלל משך הזמן הארוך הנחוץ לאפיה בתנור.
הנה פטנט שיקצר לכם את משך האפיה, במיקרה ואתם, כמוני, לא מחסידיו הגדולים של מכשיר המיקרוגל: הרתיחו קומקום מים, הניחו את תפוחי האדמה בקערה גדולה, צקו עליהם את המים הרותחים וכסו את הקערה. השהייה של 10-15 דקות במים הרותחים, תקצר את משך האפיה כמעט בחצי.

  
נמלים במיכל הסוכר?
כמה מעצבן לראות את היצורים הקטנים האלה מנקדים את הסוכר הלבן בכתמי שחור וחום..
2-3 שיני ציפורן במיכל הסוכר - ואין נמלים. נמלים לא אוהבות ציפורן, בלשון המעטה..

  
הוספת שום לתבשיל
כשמתכון מסויים דורש הוספת ירקות למחבת או לסיר עם שמן חם, תמיד הוסיפו את השום אחרון. זה ימנע מהשום להיחרך ולתת לתבשיל טעם מריר, ויישמר את הטעם השום במלואו.

  
עגבניות ירוקות מדי?
אור השמש לא גורם לעגבניות שכבר נקטפו, להבשיל. זה החום שעושה את העבודה. הניחו את העגבניות במקום חמים במטבח, והירוק יחליף צבעו לאדום.
מצד שני, אם רוצים להאריך את חיי העגבניה ולשמור על טריותה - יש לשמור אותה הפוכה על ראשה, כלומר, הצד של הגבעול כלפי מטה.

  
סוכר חום שהתקשה
לסוכר החום, שעומד תקופת מה ללא שימוש, יש נטייה להתגבש ולהתקשות. כדי להוציא מתוכו כמות של כף למשל, צריך להיות ממש סתת-בניין. פטנט פשוט: הכניסו חצי פרוסת לחם טרי לאריזת הסור וסגרו אותה הרמטית. הסוכר סופח אליו את הלחות שבלחם, ובתוך מספר שעות הוא יתרכך ויהיה ראוי לשימו גם מבלי לחצוב בו בסכין או בכף..

  
טיפות חלמון שצנחו לחלבון
מכירים את זה שהפרדתם כמה ביצים לחלמונים ולחלבונים, וטיפה או שתיים ממזרות ומסוכנות של חלמון צנחו לחלבון המיועד להקצפה? תשכחו מלהקציף, זה פשוט לא ילך..
אז רקפת, מגולשות הפורום הנאמנות שלנו, נתנה את הפטנט הבא, והוא מובא כלשונו:
יש לי פטנט טוב לטיפות חלמונים שנכנסות לחלבונים ומקשות בהקצפה. בדרך כלל לוקח המון זמן עד שמצליחים לדוג אותם עם כפית. הפטנט הוא מתוכנית של אודטה. לוקחים חצי קליפת ביצה שבורה ומקרבים אותה לטיפת החלמון הסוררת ו"דגים" אותה. לא להאמין, אבל הטיפה כאילו "נשאבת" פנימה. (לא יודעת, אולי יש לה איזה זיכרון מהרחם?) זה עובד תמיד.
(תודה לך, רקפת.)

  
עשבי תיבול טריים תמיד
מי שמשתמש הרבה בעשבי תיבול טריים כדוגמת פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום וכו' - לא נתקל בבעיה של איך משמרים את חבילות הירק במצב של טריות. הוא פשוט משתמש בהם בתדירות גדולה, והן מתחסלות, ואז קונים חבילות חדשות, וחוזר חלילה.
אבל מה עם מי שצריך רק 10 עלי פטרוזיליה, מתוך חבילה של 200?
ומי יודע מתי הפעם הבאה שיצטרך שוב? קרוב לודאי שעד אז החבילה תרקיב ותיזרק לפח.
הפטנט - קצצו את כל הכמות כאילו אתם הולכים להשתמש בה מיידית. קחו תבנית לעשיית קוביות קרח. מלאו בכל קוביה עד שלושת רבעי מהקיבולת שלה בירק קצוץ, וכשכל הקוביות מלאות - צקו עליהם מים. הקפיאו בפריזר. כשתצטרכו שוב את הירק המסויים הזה, תוכלו לשלוף קוביה אחת, שתיים, שלוש, כמה שאתם צריכים. שימו להפשיר על צלחת, או טוב יותר במסננת קטנה. כל המים יתנקזו, ואתם תשארו עם ירק קצוץ ורענן, כאילו הרגע נקטף..
אני חייבת לציין שאת הטיפ הזה עוד לא ניסיתי, רק שמעתי עליו, אבל זה נראה לי שחייב לעבוד יפה!

  
לשלוט על כמות השמן
כולנו מנסים להמנע מעודף שמן, נכון? הקלוריות, הבריאות..
בקבוקי השמן הנמכרים אצלנו הם בעלי פיה רחבה, ולא תמיד יש לנו שליטה על כמות השמן הנשפכת מן הבקבוק. בדרך כלל גם נחל קטן של שמן זורם מן הפיה במורד הדופן החיצונית של הבקבוק, וגורם לעיגול שמנוני במקום בו אנו מניחים את השמן, על השיש או בארון.
הפטנט - קחו לכם בקבוק קטן של מים מינרליים, מאלה עם פקק היניקה המיוחד.
העבירו שמן מבקבוק השמן הרגיל, לבקבוק המים הקטן, רק אחרי שהוא יבש לגמרי בפנים, סגרו את הפקק, והנה יש לכם אפשרות לשלוט על כמות השמן.
כדי לשחרר שמן, צריך ללחוץ על הבקבוק הגמיש - לחצו לפי מידת השמן שברצונכם לשחרר..
מלבד שליטה על הכמות, זהו גם פטנט כנגד נזילות וטיפטופים.. נסו ותווכחו..

  
הפגת ריח מהידיים
אחרי טיפול בבצל , בשום, בדגים, בלישת תערובת קציצות - הידיים מקבלות ריח לא נעים, זאת כמובן אם עבדתם בלי כפפות..
כדי להפיג את הריח הלא נעים מהידיים, לא מספיק סבון ריחני. קודם לכן, כדאי לקחת כפית מלח, ולשפשף בה את הידיים. אחר כך לשטוף עם סבון - והידיים יריחו כמו גן ורדים פורח.
יש הממליצים לעשות זאת עם כף חומץ במקום מלח. פשוט שופכים לתוך כף היד חומץ, ומשפשים את הידיים כאילו מורחים עליהן קרם. אחר כך רוחצים במים וסבון ריחני, ואין זכר ורקורד למה שעשיתם במטבח אך לפני רגע..

  
גירוד גבינה
למתכונים שדורשים מעט גבינה מגורדת - משתמשים בדרך כלל במגרדת, פומפיה, נכון?
אני בכל אופן עושה כך.
לכמויות גדולות יותר של גבינה מגורדת - אני משתמשת במעבד המזון, ושומרת את כל הכמות המגורדת בשקית אטומה במקפיא. אבל אם צריך פה ושם קוביית גבינה מגורדת, הכי פשוט לגרד על המקום.
הרבה פעמים, בעיקר בגבינות רכות מאד, הגבינה נדבקת לפומפיה משני הצדדים וכמות לא מבוטלת מתבזבזת.
הפטנט - לרסס את הפומפיה משני הצדדים בתרסיס שמן. ממש קצת.
זה ימנע מהגבינה להדבק למתכת, והיא תחליק למטה אל קערת הגירוד..

  
כמו חיילים במסדר
כשצריך לקרוץ עוגיות מגוש בצק, או לחמניות עגולות למשל, ורוצים שלכולן יהיה גודל אחיד ומראה ייצוגי - הכי טוב זה להשתמש באיזה כלי עזר, ולא לסמוך על טביעת העין.
יש שני מכשירים שיכולים לעזור לנו בכך:
לעוגיות קטנות, כדאי להשתמש בכף-פאריזיאן, זו שאנחנו קורצים את העיגולים הקטנים של אבטיח או מלון. מכירים? מחזיקים גוש בצק ביד, בעזרת הכף 'חופנים' עיגול בצק, אם קשה לו להשתחרר אחר כך מתוך הכף - תלוי בסוג הבצק ובמידת הדביקות שלו - אז עוזרים לו על ידי נקישה עם הכף על השולחן, עושים לעוגיה גימור על ידי גילגול ביד.
ללחמניות, או לעוגיות יותר גדולות, אפשר להשתמש בכף של הגלידה, זו שעושה את צורת הכדורים..
אחר כך מסתכלים על המגש ונהנים מהמראה האחיד, באמת כמו חיילים בשורה - הכל בגודל ובצורה שווים, המראה יפה ומקצועי, כאילו הכל יצא מפס ייצור מתקדם.

  
בצל מטוגן
יש מאכלים שדורשים על ידם המון המון בצל מטוגן.. מג'אדרה למשל, או פירה תפוחי אדמה..
אצלי בבית - לא משנה איזו כמות בצל מטוגן אכין כדי ללוות את המאכלים האלה - היא אף פעם לא תספיק. הנה לכם פטנט להכנת בצל מטוגן עם מעטה פריך וטעים, שגם נותן לו קצת נפח:
פורסים 4-5 בצלים לטבעות דקות. מערבבים שתי כפות קורנפלור עם רבע עד שליש כוס מים ומערבבים היטב. שופכים את הקורנפלור המומס על טבעות הבצל ומערבבים בידיים.
מחממים שמן במחבת, לוקחים בכף מחוררת כמות נכבדת של בצל ומחזיקים קצת באוויר מעל הקערה, שכל הנוזלים המיותרים יתנקזו, ושמים במחבת. מטגנים עד להזהבה, אבל לא זזים מליד המחבת, כי זה דורש טיפול של נענוע הבצלים והפרדה, שלא יידבקו לעיסה אחת. מוציאים לצלחת עם נייר סופג.
הבצל מקבל מעטה פריך וטעים, ולא מסתמרטט ומתעלף, כמו סתם בצל מטוגן, ולכן גם אפשר להכין אותו מראש הרבה שעות לפני הארוחה עצמה. אם נשארת כמות - אפשר לשמור אותה בקופסה אטומה, זה יכול להחזיק מעמד באותה רמת טעם ופריכות במשך כמה ימים.

  
מטליות מטבח
אם יש משהו שנוא עלי, זה ריח מעופש של מטלית מטבח, זו שאנחנו מנגבים אתה את השיש.
פוייי, איזה ריח היא מקבלת כשהיא עומדת כמה ימים... ולא משנה כמה נשתדל להקפיד על הנקיון שלה.. וכן, אני מכירה את פטנט ההשרייה באוקונומיקה. זה לא פחות מסריח, והריח נדבק גם לידיים האוחזות במטלית. נכון שריח אוקונומיקה 'נעים' יותר מריח הסרחון של מטלית רוויית בקטריות, אבל עדיין, מי צריך את זה.. אני פתרתי את הבעיה לפני כמה שנים, כשעברתי למטליות החד פעמיות. איזה תענוג!
אני קונה גליל גדול, של 1000 יחידות, מהמטליות הלבנות הדקות. קונים בשוק רמלה במחיר סביר של החל מ-25 ועד 70 ש"ח, לפי כמות המטליות בגליל. אני מחזיקה אותן בארון מתחת לכיור, ומשתמשת בלי רחמים. מחליפה כל יום מטלית, לפעמים פעמיים ביום.
המטלית רכה, סופגת נהדר, תמיד נקיה ומבהיקה מלובן, וחסל סדר ריח ובקטריות על השיש..
מומלץ ביותר.
ואגב, ממש אל תתפתו לקנות את 'סנו רב-מגבת'. לא שאני רוצה להשמיץ, אבל זה ממש לא זה.

  
למנוע גלישה מהסיר
יש תבשילים שאוהבים לגלוש החוצה מעבר לקיבולת הסיר בו הם מתבשלים, בעיקר בזמן רתיחה חזקה.
ובעיקר כאלה מין מאכלים שמעלים קצף קל. למשל - אורז, פסטה, אפונה יבשה וכו'.
לא נעיל לגלות את נהרות המים והקצף שמטנפים לכם את הגז, מה גם שלפעמים הגלישה גורמת לכיבוי הגז. הפטנט - פשוט מאד.
לוקחים חתיכת חמאה, או מרגרינה אם לא רוצים 'להחליב' את התבשיל, ומורחים שכבה דקה על שולי הסיר, בצד הפנימי שלו. רק קרוב לשפה. המים שיטפסו עד לשם ויתקלו בחומה השומנית, לא יוכלו לטפס מעליה, ולגז שלכם שלום..

  
מרק שמן מדי?
כשמבשלים מרק עוף למשל, והעוף מפריש כמויות אדירות של שומן, רצוי להפטר מהשומן המיותר ולא להכניסו אלינו לגוף. ישנן כמה דרכים לעשות זאת. יש המחכים ליום המחרת, אחרי שציננו את מרק העוף במקרר, ואז פשוט מרימים מעל פני המרק את שכת השומן שהתקשתה, וזורקים אותה. יש כאלה שעומדים עם כף גדולה, ואוספים מעל פני המרק את שלוליות השומן הצפות במים. מלאכה סיזיפית לכל הדעות. הפטנט - תנו לעלה חסה לעשות את העבודה במקומכם..
מעל לכל מרכיבי המרק, בראש הסיר, שימו עלה חסה גדול. העלה יספוג אליו את כל השומנים, ואז תוכלו להסיר אותו החוצה מתול המרק. אם עלה אחד לא מספיק לספוח את כל כמות השומן, אחרי שתוציאו את העלה הראשון, הכניסו עלה שני, שיסיים את המלאכה. העלה נהיה סמרטוטי ושמנוני, ממש כמו מפית נייר שסופגת שמן.
החסה חסרת טעם בבישול, והיא לא תקלקל או תפריע לטעם המרק.
פטנט נוסף - לזרוק מספר קוביות קרח למרק. כל השומן יתקבץ מיד מסביבן, ותוכלו להוציא בקלות עם כף לפני שכל הקרח יימס. זה כמובן מוריד את טמפרטורת המרק, אז צריך יהיה לחמם שוב כדי להגיש בטמפרטורה נכונה.

  
שמן שומשום
יש לכם שמן שומשום בארון המטבח?
אם לא - הגיע הזמן שיהיה! שמן שומשום משדרג המון המון מאכלים, בעיקר ירקות מוקפצים וסלטים. אבל, אני רוצה לספר על שימוש אחר שאני עושה בו.
בערך פעם בשבוע, אחרי מקלחת חמה בה גם חפפתי את השיער, והפנים שלי אדומות מהמים החמים, וכל הנקבוביות פתוחות מהחום והאדים, אני מורחת על הפנים מעט שמן שומשום.
אוי אוי אוי איזה הרגשה טובה זה עושה לעור.. על הדרך זה בטח גם מזין אותו בכל מיני דברים חשובים.. שעות אחר כך אני עוד צובטת לי על העור ונוגעת בו, כדי להתענג על המגע הקטיפתי שזה מקנה לו..
אני ממליצה לנסות, אבל!! שלא יהיה בסביבה אף בן זוג שירכון לעברך להדביק נשיקה, כי אז יהיה נדמה לו שהוא מנשק חביתה.. פשוט הריח של שמן השומשום הוא ריח של אוכל שאוכלים, ולא של משהו שמנשקים.. הריח מתנדף כעבור שעה קלה, אבל הרכות של העור נמשכת שעות ארוכות.

  
תבשיל מלוח מדי
קרה לכם שנשפך לכם יותר מדי מלח לתבשיל?
אתם טועמים על קצה הכף, ומתחלחלים מהמליחות... אם תגישו ככה, לפעמים יסתפקו בלהגיד שאתם מאוהבים, אבל לפעמים גם ישאירו את הצלחת על השולחן, לא אכולה, וזה .
הפטנט - להוסיף לתבשיל תפוח אדמה גדול, חצוי לשניים, ולתת להתבשל ביחד מספר דקות.
תפוח האדמה סופח אליו את המליחות היתרה. ככל שתבשלו יותר, ככה יותר מלח ייספג בתפוח האדמה, כך שאם זה למשל מרק או תבשיל שבישול ממושך לא מזיק לו, בשלו עד שתפוח האדמה רך.
אם בישול יתר יהרוס לכם את התבשיל - הסתפקו רק בכמה דקות.
את תפוחי האדמה שולפים החוצה בשלמותם, הם לא שייכים לתבשיל. אפשר אחר כך לאכול אותם בנפרד, אבל זה כבר סיפור אחר.
כשתטעמו שוב את התבשיל שהקדחתם - תגדו שהוא הרבה הרבה פחות מלוח..

.